יעדים מומלצים ערים ומיקומים אזורים ומחוזות הזמינו עצמאית אטרקציות ופעילויות מידע והמלצות

מפת רומניה romania map

  

 

 

ההבדלים ברומניה גדולים לא פחות  מהדוגמאות  שנתנו .בכתבה זו ננסה  לתת איפיונים עיקריים. כדאי לעיין במפת  האזורים המצורפת.

 

ואלכיה   walachia

          

אזור  זה  שבו נמצאת בירת המדינה, נמצא מצפון לדנובה, מקביל פחות או יותר לנסיכות וולאכיה במאה ה16  .

מצפון לו אזור  מולדובה  , ממערב לו אזור בנט, ומדרום לו הדנובה.

ממזרח  מפרידה  הדנובה  העולה צפונה בינו ובין דוברוזה,  שהיתה  עד מלחמת העולם הראשונה  שייכת לבולגריה.

הערים החשובות  בוולאכיה הן:

 

           בוקרשט

           פלויישט

           טרגווישטה

           פיטשט

           קריובה 

           דוברטה  טרנו סברין

           רמניקול ווליצה

           אלכסנדריה

           גורגיו

           קאלארש.

.

 

האזור כולל את המישור שמצפון לדנובה, ואת מונטניה האזור למרגלות הקרפטים ואת הקרפטים הדרומיים.

זוהי ארץ הוולאכים שהייתה קיימת לפני" רומניה " כמדינה, שהיא רעיון יחסית חדש.

מקור השפה הרומנית שהיא שפתם של הרומנים היא וולאכית

המדוברת  עדיין " בארצות הבלקן.

 

אפשר לראות בכל אחת מהערים  את פסלו של  מיחאי וויטאזול: מיחאי האמיץ. שהיה  נסיך ואלאכיה  במאה ה16  .

 

במחוז הזה גרה אכלוסיה יחסית הומוגנית, בעיקר רומנים, המיעוט השני צוענים.  למטייל  במחוז  הרומנית היא השפה השולטת, אחריה אפשר להסתדר עם  צרפתית  בערים הגדולות  (מבוגרים מעל גיל 50 ) ואנגלית (צעירים ) ואילו בכפר  רק רומנית.

 

במחוז  שני הכבישים המהירים (אוטוסטרדות ?)היחידים ברומניה בוקרשט פלויישט  כ120 ק"מ  ובוקרשט קונסטנצה כ250 ק"מ שהוא כביש אגרה.

 

בוולאכיה  חקלאות  בעיקר  פלחה  תירס ותבואות, וכן פרות חזירים ועופות.

ומטעי פירות  למרגלות הקרפטים.

 

מן המאה ה13  נמצאות במחוז ערי המלוכה של הנסיכים הוולאכים :

קורטא  דל ארג" ש   טרגווישטה  וקימפולונג שבהן  כדאי מאד לבקר.

  

בשנת  1862  בשנת שלטונו של המלך הרומני  "  יון-  קוזה" אוחדה  וולאכיה עם  מולדובה והוקמה לראשוניה  רומניה.

 

 

מולדובה       

 

 

גבולות  מולדובה  ההיסטורית  חורגים  הרבה מגבולות האזור שבתחום רומניה כיום, והם כוללים גם את הרפובליקה של מולדובה שהיא מדינה עצמאית שנפרדה  מברית המועצות.

באתר זה נדון בעיקר במולדובה שבתחום רומניה, שגבולותיה : נהר ה"פרוט במזרח, בוקובינה  בצפון, וטרנסילבניה  במערב, וולאכיה  בדרום.

  

כ400000  יהודים  חיו באזור לפני מלחמת העולם השניה, מעטים נשארו כיום, על יהדות רומניה נדון בהרחבה בפרק נפרד.

תיירים רבים פוקדים את האזור  בטיולי שורשים.

 

במקומות רבים בעיקר במרכזי הערים  מוצב פסלו  של הנסיך המולדבי    

שטפן  צל מארה :שטפן הגדול ביותר. ששלט במולדובה במאה ה16 .

 

הערים החשובות במולדובה.

 

        יאס

       בקאו

       פיאטרה  ניימץ

       גלץ

       בראילה

       פוקשאן

       ואסלוי

       רומן

       בארלאד

       חוש

איזור  זה  שטוח ומישורי בדרום  והופך להיות גבעי ומחורץ בצפון.  במערב הרי הקרפטים.

במדרונות  המזרחיים  בולטים איזורי הגפנים  הנרחבים ,דרך היין הרומנית עוברת כאן.

 

לתייר המבקר  כדאי לדעת שהרומנית מדוברת כאן במבטא שונה מאשר בוולאכיה , שפות נוספות  מקובלות, רוסית וגרמנית (בצפון מולדובה).

 

במראששט  ובאויטוז, אתרי הנצחה מרכזיים  לנופלים במלחמות העולם.

האתרים מרשימים וראויים לביקור.

 

יאס  העיר חשובה  שימשה בעבר גם כבירת רומניה.

 

אזור  מוכה שטפונות הנגרמים בעיקר  מהצפות הפרוט והסירט,  שטפונות קשים מאד  היו השנה (2008)  ונהרסו בהם כפרים רבים.

 

הגבול המזרחי של המחוז הוא גבול האיחוד האירופי.

 

 

 דוברוזה

 

מחוז  זה גובל במזרח  בים השחור, בצפונו  של המחוז  הדלתא  של הדנובה,

המופיעה באתר בפרק בנפרד.

גם במערב  תוחמת הדנובה את הגבול, הגבעות  של דוברוזה הן אלו המונעות הדנובה להמשיך במסלולה אל הים השחור, והיא זורמת צפונה עד העיר גלץ, ומשם  מזרחה שם היא הופכת לדלתא רחבת הידיים.

בדרום  חוצה את האזור הגבול עם בולגריה, אזור דוברה  נמשך גם בבולגריה.

 

"הליטוראל"  אזור התיירות של הים השחור, הוא איזור התיירות המושקע ביותר ברומניה.

 

זהו  אזור  מגוון מבחינה אתנית, מלבד הרומנים גרים בו בולגרים (גם בכפרים נפרדים) תורכים, טטרים וארמנים. באזור מסגדים רבים.

 

אזור גידול  גפנים מרכזי, וכן אזור הדיג  החשוב ברומניה, הן דיג ימי והן דיג נהרות ואגמים.

גם הדיג  הספורטיבי מפותח מאד.

 

הערים החשובות:

 

                  קונסטנצה

                  טולצאה

                  מנגליה

                  מג"דיה

                  צרנה וודה  (בה נמצא הכור האטומי של רומניה )

                  בבאדג (התושבים ברובם תורכים)

 

 

טרנסילכניה

 

אזור הנמצא  בקשת הפנימית של הקארפטים, שייך לרומניה  רק מ 1918 כחלק מהסכמי השלום שלאחר מלחמת העולם הראשונה, עד אז במשך כ1000 שנה היה בדרכים שונות בחסות הונגרית, א אוסטרו הונגרית, וזאת על אף שהוא לב ליבה של ארץ הדאקים הלא הם הרומנים הקדומים.

 

בתקופה  של השליטה ההונגרית היו תושבי הארץ הרומנים צמיתים חסרי זכויות.

 

הן הסשים (סכסונים) והן ההונגרים בנו בימי הביניים  ערים וכפרים , הנותנים למקום אופי מאד שנה מהנופים במחוזות שמעבר לקרפטים.

 

ערים חשובות

 

 

                   קלוז  נפוקה

                   ברשוב

                   סיביו

                   טרגו  מורש

                   אלבא יוליה

                   מיארקוראה צ"וק

                   ספנטו גיאורגיה

                   ביסטריצה

 

בטרנסילבניה  מדברים רומנית והונגרית בעיקר הערים הגדולות קל להסתדר גם באנגלית, רמת החיים היא הגבוהה ביותר ברומניה.

אזור טרנסילבניה  נמצא כולו בגבולות רומניה.

 

 

בוקובינה

 

אזור  זה מחולק בין אוקראינה  , סביב בעיר הגדולה צרנוביץ (צרנאוץ ברומנית) לבין דרום בוקובינה  בשטח רומניה.

גבולות האזור הפרוט ומולדובה במזרח אוקראינה בצפון, מאראמורש  במערב, וטרנבילבניה בדרום.

 

פרסומו העיקרי בעולם המנזרים המצויירים  מימי הביניים שהם בחסות אונסקו, הנחשבים  לאתרים החשובים ביותר ברומניה.

 

האזור היה בחסות האוסטרים, השפה השניה המדוברת באזור היא גרמנית.

 

בבוקובינה מראות נוף מהמרשימים ביותר ברומניה.

 

הערים החשובות

 

                          סוצאבה

                          ואטרה דורניי

                          גורה הומורולואי

                          רדאוץ

 

 

המנזרים החשובים: סוצביצה  , וורונץ, פוטנה, מולדוביצה, ועוד..

 

 

 

מראמורש

 

גם אזור מאראמורש, נחשב למאד מיוחד באופיו, גם בו אתרים של מורשת העולם המוכרים עי "אנסקו" בעיקר כנסיות עתיקות מיוחדות הבנויות עץ. 

האזור  גובל בצפון ובצפון מזרח עם אוקראינה והונגריה ובדרום עם טרנסילבניה וקרישאנה. 

השפה השניה הונגרית, אך מדברים גם הונגרית אוקראינית, רוטנית, וגרמנית. 

אזור של עמקים עמוקים, רכסי הרים נישאים, בתקופות ארוכות היה מבודד ומנותק ועל כן נשמרו בו מסורות עתיקות יותר מבמקומות עתיקים. 

המוסיקה  שלו משמרת יסודות של תושבי אירופה הקדומים הגתים והקלטים,

(מזכירה במידה רבה מוסיקה אירית ובסקית.)

 

הערים החשובות.

 

                           באיה מארה

                           סאטו מארה (סאטמר)

                           סיגט

                           בורשה

                           קארי

 

מארשורש  הוא אזור מתפתח במהירות וכמות התיירות הזורמת אליו( גם מהונגריה השכנה)  הולכת ורבה משנה לשנה, כדאי למהר בטרם תאבד האותנטיות שלו, שני האזורים הנוספים  קרישאנה ובה הערים החשובות  אורדיה וארד.

ואזור  באנט ובו העיר טימישוארה.  הם פחות מתויירים ועליהם תופיע האינפורמציה בערכים אחרים.

 

סיפור חוייה אישית ממרמורש :

צחוק ודמעות ב"ספנצה" ( בית הקברות השמח )

בביתו של "יוהן סטאן פטראש", נימצא המוזיאון שלו וגם חצר העבודה, כאן נולד הרעיון עשיית צלבי עץ ציוריים להפליא ועליהם כתובים חרוזים, ברוח הומוריסטית המתארות את המת, ואת עלילותיו, נראה שהמוזיאון מרגש יותר מאשר הביקור בבית הקברות, מין מקאבריות מעודנת אם צרוף שכזה אפשרי בדרך כל שהיא.

הכפר "ספנצה" כ 13 ק"מ מערבית ל"סיגט - מארמאציי" שווה ביקור בכל מקרה, לנו זומנה בו חוויה ייחודית, טיילנו פה 4 ישראלים, עם רקע חקלאי, נמשכנו על כן לחצר מסודרת שהיו בה קלחי תירס קלופים, תלויים בצורה ייחודית לייבוש. עמדנו והתבוננו ואז הופיעה בעלת הבית והזמינה אותנו להיכנס, ההזמנה כשלעצמה לא הייתה אולי תמימה כל כך בחצר היו מזכרות לתיירים, אך גם אלמנטים מאד אותנטיים.

מחליפים רשמים , הגברת מציעה קפה ומתעניינת באיזו שפה אנו מדברים?

כשאמרנו "עברית " התקשתה להבין , אבל היתעשטה ושאלה "עבריי"(יהודים ברומנית ברוח חיובית) .

גלית (אשתי) מדברת איתה רומנית, אף שהאישה מדברת את השפה המקומית במבטא אוקראיני כבד.

יהודים היא אומרת היו כאן הרבה ואני כילדה גדלתי איתם, אבל אני זוכרת אותם כמו היום למרות שעברו יותר מ60 שנה.

" אני זוכרת את "ברלה" ואת "ריבקה " ואת האמא שלכם, וגם קצת "ממלושן" באידיש, והיא מחייכת חיוך גדול :"גיי אווק" לך מכאן. "אין דרארד עראאן" הכנס באדמה, היא זוכרת גם את הביטוי "קיש מיר אין טוכס" שק לי בתחת. ואז היא מרצינה ואומרת הגרמנים וההונגרים לקחו אותם מכאן לאושוויץ , את כולם ואני זוכרת הכל ומנגבת את עיניה במטפחת. אני זוכרת את כולם.
 גלית ואיציק זמיר סתו 1999 -  לסיפורים נוספים מאת איציק וגלית זמיר ראו אתר מקדוניה

 

ראו גם מפת יוון